רואים את התמונה הגדולה
טוען נתונים…

מכינים את תמונת הבחירות…

ישראל בוחרת הכנסת ה־26

בחירות 2026
התמונה הגדולה

מהסקרים ועד לשינויים באוכלוסייה — רואים מה באמת עומד מאחורי התחזית.

לדירוג מכוני הסקריםלמפת הבחירות

התחזית היא אומדן עצמאי המבוסס על סקרים והנחות מודל; היא אינה נתון רשמי. מקורות ומגבלות

מכינים את נתוני התחזית…

הדמיה אמנותית של הכנסת

עוד מבט על התמונה

המספרים שמאחורי הכותרות

תשעה סיפורים מפתיעים בשלושה מבטים. הסיפורים מתחלפים כל תשע שניות, וכל אחד מוביל לנתונים המלאים.

תחזית הברומטר · הכנסת ה־26

ISRAEL / ELECTIONS 2026

בחירות 2026

מפת המנדטיםתחזית הברומטר

אומדן ופרשנות עצמאיים; אינם נתונים רשמיים. מקורות ומגבלות

חלוקה לפי שיוך הרשימות · 61 מנדטים נדרשים לרוב

לכל הסקרים

דיוק המכונים · המדד המרכזי של הברומטר

מי דייק?

ציון חישובי לפי סקרים נבחרים מול תוצאות בחירות עבר. הוא קובע משקל במודל, אך מושפע ממספר הסקרים ומהזמן שבין הסקר לבחירות; אינו מדד ליושרה או לאיכות המקצועית הכוללת של מכון.

    כל הסקרים מול תוצאות האמת

    כל הסקרים, כל הבחירות

    מדויק±1±23 ומעלה — הצבע בכל תא הוא הפער בין הסקר לתוצאת האמת (השורה הראשונה).

    הברומטר · ליל הבחירות

    מדגמי חמשת הערוצים

    צילומי המדגמים מ־2022, ובהמשך נתוני 2026 מכל ערוץ בנפרד.

    תוצאות המדגמים יופיעו ברגע שידורן בערוצים. לא יתקיים שידור חי באתר.

    מדגם ← ספירת אמת

    ליל הבחירות, בזמן אמת

    עמוד עבודה ליום הבחירות: מהרגע שבו מתפרסם המדגם ועד פרסום תוצאות האמת. הדף מוכן להתחבר לקובץ נתונים מתעדכן, ולהציג את תמונת המנדטים, שיעור הספירה, הגושים והמפלגות המרכזיות במקום אחד.

    תמונת מנדטים

    ממתינים לנתונים

    רגע הפרסום

    ספירת אמת

    תנועה באתר

    מפלגות

    מי בפנים, מי על הקצה

    כאשר יהיו נתוני אמת, הטבלה תציג גם קולות ואחוזים. לפני כן היא מציגה את המדגם בלבד.

    ציר זמן

    מה השתנה במהלך הלילה

    ספירה רשמית

    תוצאות האמת

    דף נקי לתוצאות הרשמיות בלבד. בזמן אמת הוא יתמלא מתוך אותו קובץ נתונים מתעדכן, אבל יציג רק את הספירה בפועל — בלי לערבב אותה עם מדגמים או תחזיות.

    חלוקת מנדטים

    ממתינים לספירה

    סיכום ספירה

    מפלגות

    התוצאות לפי רשימה

    שיטת החישוב · פירוט מורחב

    התרחיש החרדי: ש״ס ויהדות התורה לפי אוכלוסייה, השתתפות ונאמנות

    תרחיש דמוגרפי לבחינת ההנחות של תחזית הברומטר על שתי הרשימות החרדיות, ועל רע״ם, שגם היא מקובעת בתחזית. הוא אינו משנה את ממוצע הסקרים, אינו קובע רצפת מנדטים ואינו מבטיח תוצאת בחירות.

    מה נקבע בתחזית

    שתי רשימות שהסקרים מודדים נמוך, ולכן התחזית מקבעת להן ערך.

    בתחזית הברומטר ש״ס מקבלת 10.5 מנדטים ויהדות התורה 7.8, במקום ממוצע הסקרים שלהן. הערכים הם בשברי מנדטים: העיגול למנדטים שלמים נעשה רק בחלוקה הסופית, לפי כללי הבחירות. ב־2022 התוצאה בפועל הייתה 11 ו־7.

    הסיבה היא שמדגם של כמה מאות נשאלים מודד מגזר סגור נמוך מדי, ובאופן שיטתי כלפי מטה, ולא באופן אקראי (סעיף 5). לכן אי אפשר לתקן את זה בהגדלת המדגם.

    גם רע״ם מקובעת בתחזית (4.8 מנדטים, ב־2022: 5), מאותה סיבה: מדגם קטן מודד נמוך מגזר סגור אחר, הערבי. התרחיש הדמוגרפי בעמוד הזה מחשב רק את שתי הרשימות החרדיות.

    מה זה לא: זו הנחת עבודה גלויה, ולא רצפה. העמוד אינו מוכיח שהרשימות לא ירדו מתחת לערכים האלה, וצמיחה באוכלוסייה אינה מבטיחה מספר מנדטים: התוצאה תלויה גם בהשתתפות ובהצבעה של יתר הציבור. הערכים חלים רק בתחזית הברומטר של העמוד הראשי.

    הנתונים

    שלושה מדדים, ולכל אחד מקור ושנת ייחוס משלו.

    אין להסיק מכפל המדדים לבדו רף מנדטים מובטח. המדדים נמדדו בשנים ובשיטות שונות, והם מוצגים כאן כהנחות הקלט של החישוב בסעיף הבא.

    החישוב: מהאוכלוסייה אל המנדט

    גררו את הידיות ובדקו מה היה צריך לקרות כדי שהמספרים של הסקרים יתממשו.

    ההיסטוריה: קולות ומנדטים

    הסדרה כוללת עליות וגם ירידות, ולכן אינה מבטיחה רף מינימלי בעתיד.

    למה קשה לדגום את ההצבעה החרדית

    המגבלות של הסקרים הן הסיבה לכך שהתחזית מקבעת ערך.

    הפער שנמדד ב־2022

    זהו תרחיש לבחינת הנחות. הנתונים הדמוגרפיים לבדם אינם קובעים תוצאות בחירות ואינם מצדיקים תוספת מנדטים אוטומטית.

    המקורות

    כל מספר בעמוד מגיע מאחד המקורות האלה. ליד כל מקור כתוב למה הוא משמש.

    בדיקת ספרות נוספת

    התחזית העצמאית · בלי אף סקר

    המודל הדמוגרפי: מה הגידול באוכלוסייה לבדו עושה לגושים

    מה לומדים מזה · איך קוראים את הטבלה

    בכנסת יש 120 מנדטים, וזה לא משתנה. מה שמשתנה הוא חלקה של כל קבוצה מכלל המצביעים — קבוצה שגדלה מהר יותר מהאחרות ״לוקחת״ מנדטים מהן. ״≈ מנדטים״ = השינוי בחלק × 120; לאן הם הולכים — לפי דפוס ההצבעה של הקבוצה ב־2022. העוגות — ארבעת הגושים באחוזים מהקולות.

    בחירות 2022 · תוצאות האמת

    ועדת הבחירות המרכזית · הלמ״ס · אזורי הצבעה מקומיים

    היישובים

    הקולות לפי רשימה

    הנתונים שנכנסים לחישוב

    סקרי מנדטים של 8 הימים האחרונים, ומולם נתוני אמת של ארבע מערכות בחירות ושל האוכלוסייה.

    לכל הסקרים ↙

    סקרים. כל סקר מנדטים שפורסם בכלי תקשורת ישראלי ושמו של המכון שביצע אותו ידוע. סקר בלי מכון מזוהה לא נכנס. הנתונים נשאבים אוטומטית פעמיים ביום, והתחזית משתמשת בסקרי 8 הימים האחרונים.

    נתוני אמת. תוצאות 2022 לפי יישוב, ותוצאות ארבע מערכות הבחירות האחרונות לצורך המגמות (ועדת הבחירות). את גודל קבוצות האוכלוסייה וקצב גידולן מספקים מרכז טאוב והמכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקרים של החודש שלפני 2020, 2021 ו־2022 משמשים לכיול המכונים. הרשימה המלאה בסוף העמוד.

    המודל הדמוגרפי

    מודל שלא מסתכל על אף סקר: מי גדל מאז 2022, ומה זה עושה לחלק הגושים.

    למודל הדמוגרפי ↙

    המודל לוקח את תוצאות ההצבעה בפועל של כל קבוצת אוכלוסייה ב־2022 (איך הצביע כל מגזר, לא איך שהוא ״אמור״ להצביע), ומריץ אותן קדימה עד 2026 לפי קצב הגידול ושינוי אחוז ההצבעה הצפויים של כל קבוצה בנפרד, למשל שהמגזר החרדי גדל מהר יותר מהממוצע.

    את התוצאה המוקרנת מחלקים שוב ל־120 מנדטים באותם כללי בחירות (אחוז חסימה, באדר־עופר), ובודקים כמה מנדטים עברו בין 2022 לתחזית מ״ימין+חרדים״ יחד אל מול שאר הגושים. את האומדן הזה משווים לסקרים בשלב 5, והוא קובע, יחד עם המודל הגיאוגרפי, את התוספת הדמוגרפית בשלב 6.

    המודל הגיאוגרפי

    כל יישוב ממשיך את הקו שלו, והסכום הוא תחזית ארצית שנייה, גם היא בלי סקרים.

    למודל הגיאוגרפי ↙
    • מגמה לכל יישוב. חלקה של כל קבוצה (ימין, חרדים, מרכז–שמאל, ערבים) ב־2022 ועוד המגמה של היישוב: קו ישר דרך ארבע מערכות הבחירות מספטמבר 2019, לכל היותר 8 נקודות אחוז לקבוצה. יישוב קטן נשען על מגמת האזור שלו.
    • גידול והצבעה. בעלי זכות הבחירה בכל יישוב גדלים בקצב שלו בין ספטמבר 2019 ל־2022, ואחוז ההצבעה הוא הממוצע שלו בארבע הבחירות.
    • מי נספר. רשימה נספרת בקבוצה שלה מ־1.5% מהקולות, גם אם לא עברה את אחוז החסימה. רשימות קטנות יותר מושמטות, והחלקים הם מתוך ארבע הקבוצות.
    • סכום. סכום כל היישובים והמעטפות החיצוניות הוא התחזית הארצית, ומפורק לשלושה צעדים: דמוגרפיה, הצבעה ומגמה.

    מקומו בחישוב: אומדן המודל הגיאוגרפי לשינוי חלק הימין והחרדים עד 2026 נכנס בממוצע עם אומדן המודל הדמוגרפי, והממוצע קובע את התוספת הדמוגרפית בתחזית הברומטר (שלב 6). הוא גם נקודת ייחוס שנייה לסקרים בשלב 5.

    סקרים לפי דיוק עבר

    כל מכון מקבל ציון לפי הדיוק שלו בעבר, והציון קובע את דרגתו ואת משקלו בממוצע.

    לדיוק המכונים ↙

    ציון לכל מכון

    הציון (0–100) נקבע רק לפי העבר: לוקחים את כל הסקרים שהמכון פרסם ב־30 הימים שלפני כל אחת משלוש מערכות הבחירות האחרונות — 2020, 2021 ו־2022 — ומשווים אותם לתוצאה הסופית של ועדת הבחירות המרכזית. ההשוואה נעשית בשלוש רמות:

    60%

    דיוק בגושים

    ממצעים את סקרי המכון באותו חודש, ובודקים בכמה מנדטים הממוצע טעה בגודל גוש הימין והחרדים, גוש מרכז–שמאל והרשימות שמחוץ לגושים. כל 3 מנדטי טעות (במצטבר) מורידים 10 נקודות.

    30%

    דיוק במפלגות

    הטעות הממוצעת במנדטים לכל מפלגה, בכל סקר בנפרד. כל מנדט טעות ממוצע מוריד 15 נקודות.

    10%

    עקביות

    כמה סקרי המכון קפצו במהלך החודש (סטיית התקן של גוש הימין והחרדים ושל כל מפלגה). מכון שנע עם המגמה במקום לקפוץ הלוך ושוב לא נענש.

    לכל מערכת בחירות מחשבים ציון נפרד, והציון הסופי הוא ממוצע המערכות שבהן המכון פרסם. דוגמה: דיוק בגושים 80, דיוק במפלגות 82 ועקביות 95 נותנים ציון כולל 82. מכון ללא נתוני כיול מקבל ציון ברירת מחדל 70 ונכנס לדרגת המשקל הנמוכה.

    המכונים בחלק התחתון נשארים להשוואת ציוני העבר. ללא סקר מנדטים במאגר הנוכחי הם אינם מקבלים משקל בחישוב.

    ממצעים, ואז משקללים

    קודם ממצעים את הסקרים של כל מכון לתוצאה אחת, כדי שמספר הפרסומים שלו לא יקבע את כוחו. אחר כך משקללים בין המכונים לפי דרגות הדיוק ההיסטורי: גבוהה 45, טובה 35, בינונית 20. מכון שציונו השתנה בתוך אותה דרגה שומר על אותו משקל.

    כמה עברו צד

    הפער בין חלק הימין והחרדים בסקרים לבין מה שהיה צפוי בלי שאיש יחליף צד.

    לסקרים מול 2022 ↙
    • נקודת האפס. חלק הימין והחרדים מהקולות שנספרים ב־2022, ועוד הגידול הדמוגרפי עד 2026 מהשלב השני. זה מה שהיה קורה אילו כל מצביע נשאר במקומו. במנדטים: 2022 כאילו מרצ עברה (62) ועוד התוספת הדמוגרפית, כ־63 — אותה נקודת בסיס כמו בתחזית עצמה.
    • הפער. לכל מכון: חלק הימין והחרדים בסקר האחרון שלו פחות נקודת האפס. הממוצע משוקלל לפי דרגות דיוק העבר. בשלב הזה אין חלון זמן, וכל מכון מיוצג בסקר האחרון שלו.
    • קולות ומנדטים. נקודות האחוז מתורגמות לקולות לפי מספר המצביעים הצפוי ב־2026, ולמנדטים לפי 1.2 מנדטים לנקודת אחוז. יתר הרשימות, מרכז–שמאל והרשימות הערביות, זזות באותו שיעור בכיוון ההפוך.
    • הצפי הגיאוגרפי. הסקרים מושווים גם לצפי של המודל הגיאוגרפי, כדי לראות אם שתי נקודות הייחוס מצביעות לאותו כיוון.

    איך לקרוא: זה אומדן לגודל הפער בתמיכה, לא ספירה של אנשים שעברו בין גושים. חלק מהפער יכול לנבוע משיעור הצבעה או מהרכב הנשאלים. המדד אינו משנה מנדט בתחזית.

    תחשיב הברומטר

    מהממוצע המשוקלל, דרך ארבע הנחות גלויות, ועד חלוקה של 120 מנדטים לפי כללי הבחירות.

    לתרחיש החרדי ↙

    ארבע ההנחות של ״תחזית הברומטר״

    עד כאן חושב ממוצע הסקרים לפי דירוג המכונים. תחזית הברומטר מוסיפה עליו ארבעה צעדים גלויים:

    א

    תיקון הטעות הקבועה של כל מכון, רק בתוך הגוש

    כל סקר מתוקן לפי הטעות הממוצעת של המכון שלו בבחירות 2020–2022. התיקון מדייק את החלוקה בתוך הגוש ואינו מזיז מנדטים בין הגושים.

    הפירוט המלא

    לפני הממוצע, כל סקר מתוקן לפי הטעות הממוצעת של המכון שלו בבחירות 2020–2022 בכל רשימה (בחלק יחסי לכמות ההיסטוריה: שתי מערכות → שני שלישים, שלוש → שלושה רבעים; מכון בלי היסטוריה — חצי מהטעות הממוצעת של כל המכונים). אחרי התיקון רשימות כל גוש חוזרות יחד לסכום הגוש באותו סקר — כך שהתיקון מדייק את החלוקה בתוך גוש, ואינו מזיז מנדטים בין הגושים. ש״ס, יהדות התורה ורע״מ, שמקובעות בצעד הבא, אינן מתוקנות. התיקון של כל מכון מופיע בטבלה שבשלב 4, והטעויות הקבועות עצמן — הערה אחת לכל מכון — בעמוד דיוק המכונים. ממוצע ״משוקלל דיוק״ אינו מתוקן.

    ב

    ש״ס 10.5, יהדות התורה 7.8 ורע״ם 4.8: מספר קבוע

    במקום ממוצע הסקרים של שלוש הרשימות האלה. מדגם קטן מודד מגזרים סגורים כמו החרדי או הערבי נמוך מדי, באופן שיטתי.

    הפירוט המלא

    מדגם של כמה מאות איש מדגמים מגזרים סגורים וממודדים כמו החרדי או הערבי בצורה גרועה יותר, ובאופן שיטתי כלפי מטה, לא רנדומלי — כך שאי אפשר לתקן את זה סתם בהגדלת המדגם (ראו הערת טעות הדגימה בדיוק המכונים). העיגול למנדטים שלמים נעשה רק בסוף, ביחד עם כל שאר הרשימות.

    ג

    קירוב למאזן 2022: היעד 62 לגוש הימין והחרדים, לא 64

    הגוש קיבל 64 ב־2022, אבל כ־2 מהם הגיעו רק כי מרצ פספסה את אחוז החסימה ב־4,062 קולות בלבד. מהפער שנשאר בין הסקרים לעוגן סוגרים רק חצי.

    הפירוט המלא

    בפועל הגוש קיבל 64 ב־2022, אבל כ־2 מהם הגיעו רק כי מרצ פספסה את אחוז החסימה ב־4,062 קולות בלבד, וקולותיה התחלקו בהסכמי העודפים בין הרשימות שכן עברו — מקרה קצה חד־פעמי בספירה, לא סימן לגודל האמיתי של הגוש (אפשר לבדוק ב״אילו מרצ עברה את אחוז החסימה״ בתמונת המצב). באותו היגיון ההפוך: רשימות ימין שנמצאות היום מתחת לאחוז החסימה (למשל רשימתו של עופר וינטר) לא נמחקות מהחישוב הזה — התמיכה בהן נספרת כשמודדים כמה גדול גוש הימין והחרדים בפועל בסקרים, גם שהן עדיין לא מקבלות מנדט בחלוקה הסופית. מהפער שנשאר בין הסקרים לעוגן, התחזית סוגרת רק חצי — לא את כולו — ומורידה מזה את מה שקיבוע ש״ס ויהדות התורה כבר תרם לימין, כדי לא לספור את אותה הנחה פעמיים.

    ד

    תוספת דמוגרפית: ממוצע המודל הדמוגרפי והגיאוגרפי

    שני המודלים שלא מסתכלים על סקרים מעריכים כמה מנדטים יעברו לימין ולחרדים עד 2026. הממוצע שלהם, מעוגל לרבע מנדט, מועבר בין הגושים לפי המפלגות.

    הפירוט המלא

    המודל הדמוגרפי (שלב 2) מעריך את השינוי בחלק הימין והחרדים מגידול האוכלוסייה בלבד, והמודל הגיאוגרפי (שלב 3) מעריך אותו מהמגמה של כל יישוב, מהגידול ומאחוז ההצבעה. כל אחד מתורגם למנדטים (נקודות אחוז חלקי 100, כפול 120), ולוקחים את הממוצע של שניהם. התוצאה, מעוגלת לרבע מנדט, מועברת מהרשימות של מרכז–שמאל לרשימות הימין, לפי חלקה של כל רשימה. הערכים של שני המודלים והממוצע מוצגים למעלה, ובשלב 6 בסימולציה.

    חלוקה של 120 מנדטים

    בדיוק כמו ועדת הבחירות:

    אחוז החסימה

    רשימה שמתחת ל־3.25% לא מקבלת מנדטים, וקולותיה לא נספרים.

    שיטת באדר־עופר

    120 המנדטים מחולקים אחד־אחד. בכל סיבוב המנדט הבא הולך לרשימה שקולותיה חלקי (מנדטיה עד כה + 1) הם הגבוהים ביותר.

    הסכמי עודפים

    שתי רשימות עם הסכם נחשבות לרשימה אחת בחלוקה, ואז מתחלקות ביניהן באותה שיטה.

    השיטה מעדיפה מעט את הרשימות הגדולות, ולכן אומדן של 10.5 יכול להסתיים ב־10 ולא ב־11.

    התרחיש החרדי

    ש״ס ויהדות התורה הן שתי הרשימות שהתחזית מקבעת, כי סקרים מודדים מגזר סגור נמוך מדי. כדי לבדוק את ההנחה אפשר להריץ תרחיש דמוגרפי: גידול האוכלוסייה החרדית, ההשתתפות והנאמנות לרשימות החרדיות, מתורגמים למנדטים. התרחיש הוא כלי לבחינת הנחות, ולא רצפה ולא תחזית.

    לפירוט המלא: הנתונים, החישוב, ההיסטוריה והמקורות ↙

    מקורות הנתונים

    כל מספר באתר מגיע מאחד המקורות האלה. ליד כל מקור כתוב למה הוא משמש.

    הנוסחאות המדויקות

    למי שרוצה לבדוק את החישוב בעצמו.

    הנוסחאות המדויקות, למי שרוצה

    ציון דיוק העבר של מכון

    blocScore = clamp(100 − 10 × (Σ|blocError| / 3)) partyScore = clamp(100 − 15 × MAE_parties) stability = clamp(100 − 25 × SD(netanyahuBloc)) partyStab = clamp(100 − 50 × mean SD(party seats)) consistency = 0.65 × stability + 0.35 × partyStab SCORE(e) = 0.60×bloc + 0.30×party + 0.10×consistency  ·  SCORE = mean over elections 2020–2022

    התחזית המשוקללת

    seriesAvg(f) = mean(all polls by firm f in the last 8 days) w(f) = tier(SCORE(f)) : high 0.45 · mid 0.35 · low 0.20 raw(party) = Σ seriesAvg(f).party × w(f) / Σ w(f) seats = BaderOfer(raw ≥ 3.25%, surplus agreements 2026, 120)

    המודל הגיאוגרפי

    share2026(locality, group) = normalize( share2022 + trend(locality, group) ) · trend = line through 2019b–2022, capped ±8 pts votes2026(locality) = eligible2026 × avgTurnout × share2026  ·  national = Σ localities

    כמה עברו צד

    zeroPoint = rightShare2022 + demographicDrift  ·  gap(f) = rightShare(f) − zeroPoint voters ≈ gap × validVoters2026  ·  average gap weighted by tier(SCORE)

    המודל הדמוגרפי

    votes2026(party) = Σ_sector votes2022(party) × mix[sector] × (1 + growth[sector])^4 × turnout2026[sector] / turnout2022[sector] seats = BaderOfer(passing parties ≥ 3.25%, surplus agreements, 120)